טאי צ'י ולחימה

ואם לא מעניין אותי להלחם?

​

"אם אני מחפש סביבת אימונים רגועה וזורמת ולא מעוניין לתרגל קרבות, האם כדאי לי בכל זאת להתאמן בסגנון טאי צ'י לחימתי כמו וודאנג טאי צ'י?"

נכון, שמורים רבים מלמדים טאי צ'י שחסר את מרכיביו הלחימתיים, ויש משהו מרגיע ומוערר ביטחון במחשבה שלא אדרש ללחץ ולדאגה מפני מגע מאיים או לא נעים, שלא ישפטו אותי על ביצועיי ובכלל - שאוכל להיות שליו ולא לוחמני.

למרות הלחץ שכרוך ברעיון של קרבות באימון (שעל פניו אמור להיות מרגיע), בוודאנג טאי צ'י אנחנו מאמינים שהמרכיב הלחימתי חשוב גם לתלמידים שמעוניינים רק במרכיבים הבריאותיים או המדיטטיביים של האומנות. זה גם לא רעיון שלנו, אלא זו התצורה המקורית של טאי צ'י מתקופת היווסדה.

​

"מה ארוויח מתרגול לחימה בטאי צ'י?"

השאלה הנכונה יותר היא "מה אפסיד אם לא אתרגל לחימה"?

טאי צ'י היא אומנות ההרמוניה, וטאי צ'י טוב משכיל לשלב בין מרכיביו השונים כמו לחימה, מדיטציה וכו'. בטאי צ'י טוב האיכויות הבריאותיות והמדיטטיביות ארוגות לתוך תנועות הלחימה לבלי הפרד. למשל, האופן בו טאי צ'י מבין ומנהל עימותים הוא בלב התורה של טאי צ'י, והחוויה של כח שמופעל עלינו ונגדינו היא בלב של תרגול יחידני איכותי. הרעיון של מין "ניתוח", שבו מסירים את המרכיב הלחימתי מטאי צ'י,יגרור בהכרח מחירים באיכות התרגול.

​

לחימה ככלי לפיתוח הרמוניה

הרמוניה הזו היא אחד השיעורים החשובים של הטאי צ'י - ללמוד ליצור הרמוניה עם כוחות שפועלים נגדנו כמו כח המשיכה, פיזור-הדעת ומחלות גוף-נפש. הלחימה היא מעבדה שמלמדת אותנו הרמוניה, וככל שנלמד לנהל את כוחו של היריב מבלי לאבד את המקום שלנו כך ניטיב להתנהל מול אתגרי היומיום.

זה יכול להיות מבלבל, משום שכאשר בן הזוג שלנו לתרגול מפעיל עלינו כח אנחנו חווים את ההיפך מהרמוניה עם הכח שלו - אנחנו חווים מאמץ, התנגדות ולפעמים כורעים ממש תחת נטל ההתקפה שלו. מצד שני, מי שאינו מתרגל מול בן זוג באופן עצים, וחווה זרימה נעימה ו"הרמונית". אז מי בהרמוניה ומי בהתנגדות?הרמוניה היא לא מצב סטטי, אלא תהליך דרכו התנגדות מותמרת להרמוניה. בטאי צ'י אנחנו מתבוננים בהתנהלות שלנו בקרב ולומדים להתנהל נכון יותר - להתנגד פחות ולהתערב באופן מדויק יותר. המפגש הזה עם המציאות מעצב את ההבנה שלו את חילופי הכוחות, את התנועה שלנו ואת הרוח שלנו. 

 

"מה אם אני מעוניין בתרגול יחדיני בלבד (רק תרגול טאולו/קאטה)?"

הלחימה מידעת את התרגול היחידני ומעגנת אותו המציאות, והיעדר תרגול לחימתי בזוגות פוגע בתרגול היחידני. כמו שתרגול תנועה גס וכוחני פוגע באיכות התרגול, כך גם תרגול ללא הבנת כיווני הכוחות שמופעלים ישבש את הטכניקות לבלי הכר. חשוב להתנסות - גם אם מעט - בעבודת זוגות, וחשוב לתרגל חומר שמבוסס על תנועה אנושית מציאותית כמו שהיא באה לידי ביטוי בקרב חפשי.

ללא מפגש עם המציאות, התנועה שלנו תהיה לא-אפקטיבית ובעצם לא אותנטית. 

 

לסיכום

אל תתנו לרתיעה מלחימה להרחיק אתכם מוודאנג טאי צ'י.

אם יש שיעור אחד שאפשר לקחת מלחימה כבר כאן, זה שעדיף להסתכן ולהתנסות מאשר לתת לפחד לנהל אותנו. ככל שרוכשים שיוויון נפש מול האיום פיזי שבלחימה, כך מנהלים נכון יותר עימותים מילוליים ורגשיים ביומיום.